אם יחידנית הינה משפחה חד-הורית, שהקימה את המשפחה על-ידי הבאת ילד לעולם ללא בן זוג, בדרך של תרומת זרע, פונדקאות או אימוץ, ומגדלת את הילד בגפה.

ילד, שנולד מחוץ לנישואין לאשה פנויה, הוא ילד חוקי וכשר (ואינו ממזר).

ילד שנולד לאם יהודייה הוא יהודי, גם אם זהות אביו אינה ידועה.

כאשר האב ידוע לאם היא יכולה לתבוע הכרה באבהותו והוא אף יחויב במזונות הילד.

את האבהות ניתן לקבוע באמצעות בדיקת רקמות ויש צורך באישור בית משפט לצורך ביצוע בדיקת הרקמות.

בהסכמת שני ההורים הם יכולים להצהיר על האבהות עוד בבית החולים, או עד מלאת לילדם שנה – ישירות במשרד הפנים.

רישום אבהותו של האב גורר אפוטרופסות משותפת של שני ההורים ולדבר תוצאות משפטיות חשובות: החלטות הנוגעות לחינוך הילד, לטיפול בו, למקום מגוריו, ליציאתו מחוץ לגבולות הארץ וכדומה, צריכות להתקבל בהסכמת שניהם. בהעדר הסכמה, נדרשת התערבות בית-משפט.

לכן, לעתים מעדיפה האם שלא לגלות, באופן רשמי, את זהות אבי הילד.

לאישה פנויה, שילדה מחוץ למסגרת הנישואין ושאינה מעוניינת לרשום את זהות אבי ילדה באופן רשמי, מומלץ לערוך תצהיר, בו תצוין זהות אבי הילד.

מסמך זה יסייע לילד בעיקר בהגיעו לבגרות, כאשר יעמוד בפני נישואין, וימנע ממנו קשיים מיותרים (עקב היותו “שתוקי” – מי שאינו יודע את זהות אביו ונאלץ לשתוק כשהוא נשאל על כך), במקרה שהאם נפטרה, חלילה, בטרם עת, או שאינה יכולה למסור מיהו אבי הילד

החובה לשאת בעלויות גידולו של ילד מוטלת גם על הורה שאינו נשוי וגם על מי שלא רצה, לא תכנן, ואפילו לא ידע שייוולד לו ילד. לכן מוטלת חובת הכרה באבהות ותשלום מזונות גם על גברים, הטוענים כי “הזרע נגנב מהם”.

בלשכות המשפטיות של נעמת עורכים הסכמים בין הורים גם כאשר מדובר בהורות ללא זוגיות, הסכמים בהם ניתן להסדיר את חלוקת האחריות ההורית בין האם לאב, חלוקת זמני השהות של הילד עם כל הורה, התמיכה הכלכלית בילד וכיוצ”ב.

ניתן לערוך הסכמים גם טרם הלידה ואף טרם הכניסה להיריון.
כמו כן, ניתן, כמובן, לערוך בלשכות המשפטיות הסכמי פירוד וגירושין.

צוואה המסדירה את חלוקת רכושו של אדם לאחר מותו, הינה עניין רצוי בכל מקרה. במשפחות שבראשן הורה עצמאי (משפחות חד הוריות), עריכת צוואה חשובה במיוחד, ומומלץ להתייחס בה גם להמלצה לגבי מי שימונה כאפוטרופוס ושיטפל בילד (ההמלצה לגבי מי שידאג לילד הקטין תובא בחשבון אם, חלילה, יעמוד הדבר על הפרק).

מומלץ להוסיף בצוואה הוראות בדבר הגיל, בו יקבל הילד את חלקו בירושה וכן בדבר אופן ניהול הרכוש עד הגיע הילד לבגרות לפחות.