נולדה בעיירה מארקולשטי, בסרביה, חבל ארץ במולדובה, למשפחה דתית. אחיה היה הרב יהודה לייב פישמן – מימון, ממנהיגי המזרחי ושר הדתות מטעמה בממשלה הראשונה. כילדה אמנם קיבלה חינוך עברי דתי-מסורתי אך בנעוריה הצטרפה לתנועת “הפועל הצעיר”. עלתה לארץ ב- 1912 והייתה מורה בפתח-תקווה, רחובות, נס-ציונה ובן שמן. ב- 1914 נשלחה לפתוח בית-ספר עברי לבנות בצפת. בשנים 1920-1913 הייתה חברה במרכז ”הפועל הצעיר”, השתתפה בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים, ונבחרה לוועד הפועל שלה. ב-1918, כחברה באספה המכוננת של הוועד הלאומי, נאבקה על זכותם של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות הציבוריים של היישוב היהודי בארץ ישראל. ב- 1920 שימשה כצירה בועידת-פראג (1920) שבה הוקמה ”ההתאחדות” (האיחוד בין ”הפועל הצעיר” ו”צעירי ציון”).
נולדה בקייב, אוקראינה כגולדה מבוביץ’, בת למשפחה יהודית ענייה, מסורתית אך לא דתית אדוקה. בשנת 1903, אחרי שאביה התקשה למצוא עבודה כנגר הוא היגר לארצות הברית. בשנתיים שהמשפחה שהתה בלעדיו בעיר פינסק התמסרה אחותה שיינה לפעילות ציונית-מהפכנית שסיכנה אותה בהסתבכות עם השלטונות, והדבר הותיר חותם עמוק על גולדה הצעירה וזירז את הגירת המשפחה ב-1906 בעקבות האב, מאיר, הוריה ואחיותיה השתכנו בעיר מילווקי. מאיר למדה בבית-הספר העממי, התיכוני ובבית המדרש למורות במילווקי. בשנת 1915 הצטרפה ל”פועלי ציון” והתבלטה כנואמת ביידיש ובאנגלית. בהדרגה, בהשפעת הגעתם לעיר של מבקרים מארץ ישראל כדוד בן גוריון וכיצחק בן צבי, התגבשה בה נחישות לעלות לארץ. ב-1921 עלתה לארץ ובשנים 1924-1921 הייתה חברת קיבוץ מרחביה.1924 – 1921 הייתה מאיר פעילה בהסתדרות הכללית ונבחרה למזכירות ”מועצת הפועלות” מ- 1926- 1930.
נולדה בביקטרינוסלב, אוקראינה. למדה כלכלה ומדעי החברה באוניברסיטת חרקוב, והייתה פעילה ב”צעירי-ציון”. הוגלתה לצפון-רוסיה. עזבה את רוסיה ב- 1924, ובשנים 1926-1924 הייתה פעילה בברית-העולמית של צ”ס באירופה. עלתה לארץ ב- 1926 .
נולדה ב- 1920 בלונדון למשפחה ציונית ידועה. אביה, זאב פינקלשטיין (לימים שוהם) מראשוני עורכי הדין בארץ ומי שכיהן כנציג הסוכנות היהודית בלונדון בין השנים 1918-1924. אמה היתה צילה פיינברג, בתם של ישראל ופאניה (בלקינד) פיינברג הבילו”יים, ממייסדי חדרה, ואחותו של אבשלום פינברג ממייסדי מחתרת ניל”י. אשל למדה בבית-הספר הריאלי בחיפה, ומזרחנות באוניברסיטת לונדון. הייתה פעילה ב”הגנה” ובעלייה ב’, ושירתה בצבא הבריטי במלחמת העולם ה-II. ב- 1950 הצטרפה לשירות החוץ, והייתה חברה במשלחת ישראל באו”ם, ויו”ר הוועדה למעמד האישה באו”ם. ייצגה את ישראל בגופים שונים של האו”ם בתואר שגריר. הייתה יועצת מדינית לראש עיריית ירושלים, וממונה על תיק החינוך.
נולדה ב- 1938 בקיבוץ חולדה. שירתה בצבא כסמלת סעד בנח”ל מוצנח. בוגרת סמינר למורים; ”בית ברל”, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, ותואר שני במינהל חברתי מאוני’ לונדון. ארד כיהנה כמזכ”ל איגוד העובדים הסוציאליים, יו”ר הוועדה להבטחת הכנסה במועצה המייעצת לראש הממשלה, יועצת ראש הממשלה למעמד האישה, יו”ר אגף החברות במפלגת העבודה, וחברת הוועדה המרכזת של ההסתדרות.
נולדה ב-1936 בהרצליה. בצעירותה הייתה פעילה בתנועת הנוער. למדה חינוך באוניברסיטה, ועסקה בחינוך והוראה. עיסוקיה בתחום ההוראה והחינוך הובילו לקידומה בהסתדרות המורים ולמינויה ליו”ר מחוז חיפה.
נולדה ב- 1930 בבולגריה, שם הייתה פעילה בנוער הציוני. עלתה לארץ ב- 1948 בעיצומה של מלחמת השחרור והצטרפה לקיבוץ אייל. בוגרת אוני’ תל אביב בלימודי סוציולוגיה ועבודה. מאיר הייתה בין מקימי קרית גת. ייסדה שם את סניף נעמת, ושימשה כמזכירת איגוד עובדי הטקסטיל ביישוב. חברת המרכז והלשכה של מפלגת העבודה, חברת הועדה המרכזת של ההסתדרות. מאיר כיהנה כחברתמרכז נעמת ויו”ר אגף הארגון. ב- 1992 התמנתה מאיר לתפקיד יו”ר נעמת. במקביל שימשה כחברת מזכירות באיגוד המלכ”רים, בהתאגדות המרכזים הקהילתיים ובמועצה הלאומית להתנדבות.
עפרה פרידמן נולדה ב – 1949 בתל אביב. שירתה כקצינה בצה”ל
והשתחררה בדרגת סגן. בוגרת לימודי משפטים באוניברסיטת תלאביב. בשנים 1973-1969 שימשה מנהלת כוח אדם במועצה לשיווק פרי הדר, במקביל ללימודי המשפטים. בשנים 1975-1973 התמחתה לקראת קבלת רישיון עורך דין. בשנים 1979-1975 עסקה בעריכת דין במשרד עצמאי. בשנים 1981-1979 עבדה בשגרירות ישראל בפריז, צרפת. סיימה לימודים לתואר שני במשפטים.
ב-1982 החלה לעבוד בנעמת בתפקיד יועצת משפטית באגף למעמד האישה, בסיוע למשפחות שכולות, בייעוץ בדיני עבודה ובייעוץ בדיני אישות. פרידמן פעלה להרחבת הלשכות המשפטיות בכל סניפי נעמת בארץ, הקימה פורום נשים לתפקידי דירקטוריות ואת פורום חברות מועצות העיר.
ב-1990 מונתה לתפקיד יו”ר האגף למעמד האישה ומנהלת הלשכות המשפטיות בנעמת, בתפקיד זה ניסה את הצעת חוק משפחות חד הוריות אשר לראשונה הגדיר מהי משפחה חד הורית. ביולי 1994 נבחרה לתפקיד יושבת ראש נעמת. בנוסף, הייתה חברה פעילה במוסדות מפלגת העבודה וחברה בדירקטוריונים של גופים הסתדרותיים. עשייתה בנעמת מתאפיינת בפעילות ענפה בעיקר בתחום החקיקה. בתקופתה הוכנסו שינויים בחוק משפחות חד הוריות, ונכללו בו עגונות ופרודות. בתקופתה הוקמו ארגון מיח”ד – ארגון למשפחות חד הוריות, ועמותת על”ה – לקידום האימוץ הבינלאומי אשר פעלה בין השאר לחקיקת החוק לאימות בינלאומי.
נולדה ב- 1948 בחיפה. בעלת תואר ראשון בחינוך ומדע המדינה ותואר שני במדע המדינה, מאוני’ חיפה, ובוגרת המכללה לביטחון לאומי.
לבני נולדה בתל אביב למשפחת פועלים. לאחר לימודי תואר ראשון במשפטים ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב הוסמכה כעורכת דין בשנת 1967.
החלה לעבוד כיועצת משפטית ברשות לפיתוח אמצעי לחימה. כעבור שנתיים יצאה בשליחות הסוכנות היהודית והייתה שליחת עלייה בארצות הברית. עם שובה לארץ, בשנת 1975, הצטרפה למחלקה המשפטית של משרד הביטחון. בין תפקידיה במשרד לבני הייתה משנת 1984 סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד ומשנת 1992 מנהלת היחידה לכוח אדם והדרכה.
במקביל לעבודתה, בשנת 1990 סיימה לימודי תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה, מטעם המכללה לביטחון לאומי.
בשנת 1996 עברה לשמש יועצת המשפטית להסתדרות, תפקיד במסגרתו הייתה שותפה לייזום חקיקה ומאבקים בנושאים חברתיים.
בשנת 2002 נבחרה ליו”ר תנועת הנשים “נעמת” וכהונתה נמשכה על מאי 2012, שאז הוחלפה על ידי גליה וולוך. התנועה בתקופתה הובילה את המאבק הציבורי להחלת חינוך חינם לגיל הרך, ולהתאמת עולם העבודה להורות. מאבקה התמקד בהשגת מעמד כלכלי שווה לנשים ולגברים, בצמצום הפערים בשכר, בקידום נשים בתפקידים ניהוליים וייצוגיים ובניצול הקשר הטוב והזיקה להסתדרות להובלת קמפיין ארצי למניעת אלימות במשפחה באמצעות מקומות העבודה.
לבני יזמה והביאה לידי מימוש אמנה בעניין התאמת עולם העבודה להורות ולקידומם ועידודם של עובדים, המשלבים בין עולם עבודה תחרותי לבין הקמת משפחה וגידול ילדים. האמנה נחתמה באפריל 2007 על ידי עופר עיני, יו”ר ההסתדרות, ושרגא ברוש, יו”ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. יוזמה נוספת שלה מתבססת על הדרישה לשלב נשים בצוותי משא ומתן מדיניים.
מדצמבר 2006 היא חברה בדירקטוריון של חברת לומניס.
גליה וולוך נולדה בתל אביב. היא למדה בגימנסיה הרצליה, וב- 1985 התגייסה לתפקיד מורה חיילת בקריית מלאכי. למדה לימודי מגדר במכללת בית ברל. את דרכה המקצועית החלה וולוך בארגון ללא כוונות רווח לחילופי נוער. בתוך הארגון היא צמחה ותוך שנתיים הפכה להיות מנכ”לית העמותה. במקביל, כיהנה במספר דירקטוריונים. בשנים 1998–2001, כיהנה כיו”ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בתל אביב – יפו, ומאז משמשת כחברת ועידה, מרכז ולשכה במפלגת העבודה.
לאחר מכן, נבחרה לתפקיד יו”ר מרחב נעמת תל אביב-יפו. במהלך כהונתה, הקימה חמישה מעונות יום חדשים לגיל הרך, עשרה צהרונים נוספים ושדרגה את כל מבני המעונות. לתפקיד יושבת ראש נעמת הגיעה במאי 2012 לאחר שניצחה בבחירות את תמר זנדברג.
וולוך נשואה לעידו, ואמא לבן.
בוועידה האידאולוגית של נעמת לאחר שנבחרה, הציגה וולוך חמישה דגלים שילוו את פעילותה: שוויון לנשים בנישואים וגירושים, ייצוג 51% לנשים, עולם עבודה תומך משפחה, שכר שווה וחינוך לשוויון מגדרי .תנועת נעמת בתקופתה הובילה מספר מאבקים ציבוריים, בהם קמפיין מחאה נגד ההטרדות המיניות במשטרת ישראל, מחאה נגד שחרורו המוקדם מהכלא של הנשיא לשעבר משה קצב, מאבק נגד הנחיה של אל על המחייבת דיילות אוויר לנעול נעלי עקב, מאבקים נגד פרסומות שוביניסטיות בטלוויזיה ומאבק למען עובדות הקבלן. בנוסף, יזמה מספר קמפיינים ציבוריים לעידוד הצבעת נשים בבחירות לכנסת ה-20, ולהחזרת הפיקוח על מחירי המזון לתינוקות. ביום האישה הבינלאומי 2016, גייסה וולוך את השחקנית איילת זורר למובילת מהלך יום האישה של התנועה, על רקע פיטוריה מתפקידה בחברת האופנה גולברי בשל מה שהוגדר “השינוי לרעה במראה שלה”.
נעמת בראשותה, הרחיבה את אוכלוסיית הנשים אליה פונה, תוך עריכת פעולות הסברה בקרב נערות ונערים, כשבבסיס הגישה הזו, ההבנה שיש להתחיל את החינוך לשוויון בגילאים הצעירים. כמו כן, נעמת פנתה גם לגברים ולאבות מתוך ההכרה שהמאבק לשוויון חייב להיעשות בשותפות עם הגברים ולא כנגדם. בשנת 2013 יזמה חקיקה המבטלת את החיוב המאוחד במס לבני זוג נשואים העובדים יחד, תיקון חוק המכונה “חישוב נפרד לבני זוג”.כמו כן, יזמה את החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, לפיו בני זוג מתגרשים יוכלו לחלק את הכספים שנצברו בחסכונות פנסיוניים בקרנות הפנסיה החדשות לשני חשבונות נפרדים, כבר במועד הפרידה.
בשנת 2016, הובילה מאבק מול הממשלה לשיפור תנאי עבודתן ושכרן של עובדות מעונות היום לגיל הרך, מאבק אשר הסתיים בהעלאת שכר משמעותית לכל עובדות המעונות בנעמת.
עתירות לבג”ץ שיזמה וולוך, יחד עם ארגוני נשים נוספים, הובילו לניסוח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ”ל בתי הדין הרבניים וכן להפיכה של החלטת בית המשפט ועיכוב יציאתו מהארץ של סרבן גט, על רקע סירובו של בית הדין הרבני לעשות זאת.