על פי חוק הירושה, יש ארבע דרכים לעריכת צוואה: בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות ושכיב מרע. החוק קובע תנאים שחייבים להתקיים לצורך הכרה במסמך כצוואה תקפה.

צוואה בכתב יד – על המצווה לכתוב את רצונו בכתב ידו, לרשום את תאריך עריכת הצוואה ולחתום בסוף המסמך.

צוואה בעדים – על המצווה לכתוב את רצונו (גם הדפסה אפשרית), את תאריך עריכת הצוואה ולחתום. ובנוסף, נדרשת חתימת שני עדים, המאשרים כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה בנוכחותם.

צוואה בפני רשות – צוואה הנערכת בפני נוטריון או שופט או דיין בבית דין דתי.

צוואת שכיב מרע – צוואתו של אדם העומד בפני המוות. הוא מצווה את רצונו בעל-פה בפני שני עדים. העדים נדרשים לכתוב את רצונו במסמך, שיופקד אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה זו תקפה לחודש ימים בלבד.

צוואות שנערכות על-ידי בני זוג, כשהם מסתמכים האחד על צוואת משנהו. נהוג לקבוע בצוואה הדדית כיצד יחולק רכושם במות הראשון ביניהם וכן לאחר מכן במות השני. כך, למשל, נפוץ הסדר לפיו בני זוג מורישים האחד למשנהו, בתנאי שאחרי מות האחרון ביניהם יועבר העיזבון לילדיהם.

אפשרות ביטולה של צוואה הדדית מוגבלת בתנאים שנקבעו בחוק.

כדי לזכות בזכויות הירושה יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לקבלת צו ירושה – כשהמנוח לא השאיר צוואה.

במקרה שהמנוח הותיר צוואה – יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה.

ניתן להגיש את הבקשות באופן מקוון.