פרח
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר עבודה והורות

עבודה והורות – המלכוד   
 
נשים בישראל, איפה הן היום?
האם הן באמת התקדמו? 
מצד אחד מעודדים אותן לצאת לעבודה,
מצד שני מעודדים את הילודה,
והנשים, שנושאות במרבית נטל גידול הילדים, לכודות באמצע.
כאשר עולה צורך לחסוך ולקצץ,
הנטל נופל בראש ובראשונה על נשים,
אך מצד שני, הן האחרונות בתור לעידוד צמיחה.
ומי משלם את המחיר? כולנו, הנשים, הילדים והמשפחות.
 
 
 
 
 
 
"איך לעזאזל היא עושה את זה?"
 
בחברה הישראלית קיים המלכוד הקלאסי בין עבודה והורות. שוק העבודה במאה ה-21 עדיין אינו מותאם להורות, ובעיקר לאימהות, ועדיין לא הופנם את הצורך להתייחס לגורמים, המשפיעים ישירות על עבודת נשים. למרות היותנו חברה, המקדשת את ערכי המשפחה וההורות, אימהות נתפשת כסוג של "נכות" שיש להסתירה במקום העבודה, ובמיוחד בעת קבלה לעבודה.
 
להישאר בבית או לחזור לעבודה לאחר הלידה זו הדילמה הבסיסית המוכרת היטב לכל אמא חדשה או ותיקה. מלבד הקושי למסור את הרך הנולד לאחריות של אחרים, הסוגיה הכלכלית מהווה שיקול רציני. במציאות הישראלית העכשווית, לעתים היציאה לעבודה אינה כדאית. כאשר עלות השהות במעון או במשפחתון פרטי מסתכמת בכ-2,000 שקל לחודש בממוצע וכאשר מטפלת פרטית גובה סכום כפול, וכאשר מדובר בשני ילדים או יותר, מדובר בהוצאה כספית, שבמקרים רבים עולה על שכרה של האם.
 
מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור נעמת בנובמבר 2006 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית עולה תמונה ברורה, לפיה הציבור כולו, כולל האמהות והאבות העובדים, מתייחסים אל ההורות כאל "בעיה", בכל הנוגע לשוק העבודה.
 
הורים עובדים נשאלו אם היו מוכנים להעסיק אימהות לילדים קטנים:
7% השיבו כי בכל מקרה לא היו מעסיקים אמא לילדים
9% השיבו כי היו מעסיקים אמא לילדים, רק אם לא הייתה להם ברירה
21.2% השיבו כי היו מעסיקים אמא לילדים קטנים רק אם הייתה מתחייבת שלא להיעדר בגללם. לא היה הבדל משמעותי בין האימהות לאבות. (35.5% מהאמהות לעומת 35.7% מהאבות).
נראה כי הנשים הפנימו את התפיסות ה"גבריות" שעדיף לא להעסיק אימהות בשל מחויבותן לילדים.
 
הורים עובדים נשאלו מה יעודד השתלבות נשים בשוק העבודה:
כ- 40% סבורים שהגדלת סבסוד מעונות היום היא הדרך לעודד אימהות לצאת לעבודה.
27.5% חושבים, שעבודתן של אימהות לילדים אינה משתלמת כלכלית.
34.7% סברו כי שעות עבודה גמישות הן שיעודדו אמהות להשתלב בעבודה.
 
"מצאת החמה ועד צאת הנשמה"
כיצד ניתן לפתור את הבעיות? האם עולם העבודה בשל לשינוי? כיצד ניתן לשכנע את המעסיקים, את ראשי המשק, את רשויות המדינה, ואת ההורים העובדים, הנושאות והנושאים בנטל, בתועלת, שנפיק כולנו מן השינוי בתפיסות המיושנות, שלפיהן עובד/ת טוב/ה הינו/ה עובד/ת, הנמצא פיזית במקום העבודה "מצאת החמה ועד צאת הנשמה".
במחקר שנעשה עבור נעמת עולה כי בישראל מקדם המתאם בין מצב משפחתי לבין עבודה הוא חיובי, כלומר, האישה הישראלית מייחסת חשיבות רבה ביותר לעבודה ובמקביל לבניית משפחה, מה שיוצר נטל בלתי נסבל על כתפיה (צמרת 2003).
הנשים בישראל לקחו על עצמן חלק מעול הפרנסה של משקי הבית, זאת בשונה מנשים בארה"ב, שכחלק מהמהפכה הפמיניסטית יצאו לעבוד מתוך מטרה לפתח על קריירה וויתרו לשם כך על חיי המשפחה ((Goldin 1992, 1995. לפיכך, ברור שתפקידה של מדינת ישראל הינו לתמוך בנשים שהעול על כתפיהן כבד מנשוא, ולאפשר להן לממש את היכולת לפרנס את משפחותיהן. אחד האמצעים האפשריים לכך הוא מתן עידוד למעסיקים להעסיק נשים כפי שנהוג במדינות שונות בעולם המערבי.
 
מאפייני הנשים שוק העבודה
שוק העבודה הישראלי היום מתאפיין בכך שאינו מעניק בטחון תעסוקתי לכלל העובדים, ובפרט לעובדות שהן אמהות. בשוק עבודה תחרותי ותובעני עד כדי פוגענות, הדורש מן העובדים התמסרות טוטאלית ושעות עבודה מרובות. נשים מצויות בחשש תמידי מפני פיטורין בעת הריון ולאחר חופשת הלידה, וכאשר הן נתקלות באפליה מחמת מינן, בקבלה לעבודה, בשכר, בתנאים או בקידום, הן על פי רוב אינן מעיזות לתבוע את זכויותיהן.
בבחינת המאפיינים והמגמות בעבודת נשים  ניתן להצביע על עלייה מתמדת בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה ועל עליה מתמדת במספר המועסקות.
כמו כן ניכרת מגמה קלה של עלייה בשיעור הנשים והאמהות בכלל המועסקים וירידה בשיעור האבטלה בקרבן.
יחד עם זאת, נשמרת המגמה המובהקת של עבודה חלקית בקרב הנשים, זאת בעוד שאחוז הגברים המועסקים במשרות חלקיות קטן בהרבה ואף נמצא במגמת ירידה.
אמנם שיעור האמהות בכוח העבודה גבוה אך ככל שעולה גיל הילד הצעיר גדל אף יותר שיעור השתתפותן בכוח העבודה.
יחד עם זאת: נשים עדיין מרוכזות בעיסוקים "נשיים" כגון: סיעוד, הוראה, פקידות ושירותים. זאת בעוד שיעור הנשים המנהלות עומד על כרבע בלבד מכלל המנהלים.
כך למשל, בהייטק הנשים מהוות רק 34.1% מכלל המועסקים בתחום. הנשים משכילות יותר ושיעורן גבוה בהרבה משיעור הגברים בקרב מקבלי תואר ראשון, שני ובמיוחד שלישי, ולמרות זאת: שכרן של נשים נמוך יותר, הן בממוצע הכללי במשק, והן בכל תחום בנפרד. כך לדוגמא, בהייטק פער השכר הממוצע הינו 22.6% לרעת הנשים.
 
עבודה מהבית
בהיות שוק העבודה כה תובעני, נאלצים עובדים רבים לקחת עבודה הביתה ולהשלים את מטלותיהם בערב מן הבית. 20.4% מן השכירים לוקחים עבודה הביתה.
נשים, יותר מגברים, משלבות בין המטלות הארגוניות למטלות הביתיות. 55% מן המביאים את העבודה הביתה הן נשים, לעומת 45% גברים. הורים לילדים, ובעיקר אמהות, הם עיקר הלוקחים עבודה הביתה (63%). 
נשים, הלוקחות עבודה הביתה, מבצעות בממוצע 10 שעות עבודה בשבוע מן הבית, המהוות 25% מסך שעות העבודה שלהן. שעות העבודה מן הבית, אינן מוכרות לצרכי שכר (למעט הסכמים בודדים).
אילו הכירה המדינה בשעות העבודה מן הבית הרי שכ- 65% מן העובדים שהם הורים, מתוך 31.000 עובדי השירות הציבורי, הלוקחים עבודה הביתה, היו נהנים מתוספת של 1,200 ₪ להכנסתם החודשית. כיום "מעניקים" עובדים אלו למדינה "מתנה" בסך של 290 מליון ₪ בעבור שעות עבודה מן הבית שאינן משולמות.
מגמה נוספת בשוק העבודה הינה הקושי של נשים מעל גיל 50 לשרוד בשוק העבודה, ובודאי להיכנס אליו.
סיכום כל המגמות הללו מצביע על שוק עבודה, שהופך יותר נשי, ובמקביל גם פחות שוויוני,
ונראה כי בשוק עבודה זה המגמה של עבודה במשרות חלקיות בקרב נשים תגבר, וכן יתרחבו פערי השכר.
 
מה צריך ומה ניתן לעשות
יש להפסיק לראות בנושא הנשים בשוק העבודה עניין לארגוני נשים בלבד.פורום של ממשלה, מעסיקים וההסתדרות הוא המייצג את השותפות האידיאלית להתמודדות עם חוסר השיוויון המגדרי בשוק העבודה. יש לקחת את האחריות, ולהתמודד עם האתגר של צמצום הפער המגדרי ושל התאמת שוק העבודה להורות, כנושאים חברתיים כלכליים מן המעלה הראשונה. ככאלה, הם קובעים את מראה דמותה של המדינה, משפיעים על מימדי העוני, על חוסנו של המעמד הבינוני, על המדיניות החברתית ועל התוקף המוסרי של ישראל, כחברה המבקשת להיות צודקת ושוויונית.
 
במישור החקיקה
נעמת יזמה הצעת חוק לעידוד התאמת מקומות עבודה לנשים  אשר הונחה על שולחן הכנסת ה-17, ועברה בקריאה טרומית. מטרתו של החוק לעודד מעסיקים, באמצעות קרן שתקום ליד משרד ראש הממשלה, ותעניק תמריצים למעסיקים, אשר יעסיקו נשים, ישלבו ויקדמו אותן, על פי קריטריונים, שייקבעו ע"י המנהלה הציבורית של הקרן.
החוק המוצע נועד לתת מענה למצבים בהם מוצאות עצמן נשים רבות מחוץ לשוק העבודה ולחלופין מועסקות בשכר ומעמד נמוכים ביותר. הענקת מענקים למעסיקים בשורה של נסיבות, כגון העסקת אמהות לילדים צעירים ולחלופין נשים מבוגרות, באה לעודד שילוב וקידום נשים. בנוסף, על אף הגידול הניכר במספר הנשים העובדות ובהשכלתן, ייצוגן של נשים במשרות בכירות נמוך ביותר. נשים נעצרות בשלב הביניים ואינן מצליחות להגיע למשרות בכירות. ענין זה מגביר כמובן את פערי השכר והתנאים הנלווים ואת רמת העוני של נשים. מוצע לעודד מעסיקים לקדם נשים למשרות בכירות ולפעול ליצירת ייצוג הולם בכל סוגי המשרות.
 
במישור הציבורי
נעמת יזמה אמנה להתאמת עולם העבודה להורות. על האמנה, שהיא הצהרתית ומחייבת, חתמו באפריל 2007, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש, יו"ר ועדת העבודה של לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, יאיר רוטלוי ויו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני. 
במסגרת האמנה הצדדים הצהירו, שהם מעוניינים לפעול למען התאמת עולם העבודה, באופן שיאפשר קיום חיי עבודה ומשפחה אלו לצד אלו, תוך מתן כבוד לזכויות העובדים והעובדות ולמקום העבודה. במסגרת האמנה התחייבו הצדדיםלפעול להנהגת שבוע עבודה גמיש ולהכרה בשעות עבודה מהבית, לפעול לצמצום פערי השכר בין נשים וגברים במקום העבודה, לפעול לקיומו של נוהג לפיו ישיבות לאחר שעות העבודה הרגילות יתקיימו, במידת האפשר, רק בהודעה מראש של לפחות 48 שעות.
 
סיכום
למען כולנו:  כחברה מוטל על כל אחת מזרועות המשק: הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים, במגזר הציבורי כמו גם בפרטי, לקחת אחריות, ולפעול לצמצום, עד כדי ביטול הפערים המגדריים בשוק העבודה.
לנשים: אנו הולכות והופכות לרוב בשוק העבודה. זה הזמן להכתיב את התנאים שלנו: התאמת עולם העבודה להורות.
  
 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות