פרח
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר על סדר היום אי השיוון המגדרי בשוק העבודה

אי השוויון המגדרי בשוק העבודה בישראל
 
מתוך דברי עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמת,
כנס " נשים- הכוח לצמוח", כנס תל אביב לנשים ולכלכלת ישראל
22.9.08
 

בוקר טוב,

 

כבוד ראש עירית תל אביב-יפו מר רון חולדאי, תודה על שאתה שותף לנו לצמצום אי השוויון המגדרי, ועל כך

שנתת חסותך לכנס זה שהינו הראשון במסורת שאנו פותחים.

 

בוקר טוב לידידי ושותפי מר עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, ולמר שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. תודה על שהרמתם איתנו לפני שנה את דגל התאמת עולם העבודה להורות וחתמתם על אמנה בנושא זה.

 

אורחות ואורחים נכבדים, משתתפי הפאנלים, ושותפינו באולם לקביעת סדר היום הציבורי. תודה על השתתפותכם.

 

אנו חיים בחברה אשר קיים בה פער גדול בין החקיקה, ההסכמים, המילים וההצהרות בדבר שיוויון. שיוויון על רקע גזע, דת ומין, שיוויון הזדמנויות בעבודה, שיוויון זכויות לנשים- לבין המציאות.

 

אנו חיים במדינה בה הלכידות החברתית כה חשובה למרקם חיינו בשל סיבות מתחום הבטחון הלאומי, בשל המרקם הדמוגרפי העדין, בשל המצב הכלכלי- ולמרות זאת אצלנו הפערים החברתיים והכלכליים מהגבוהים בעולם.

 

אנו חיים במציאות של אי שיוויון מגדרי ומקבלים אותו כאילו הוא כורח משמים שקשה מאד לשנותו.

 

 

 

אמר השופט מצא-

ניתן למדוד את חוזקה המוסרי של חברה החפצה בשיוויון, על פי היקף הצעדים שהיא מוכנה לעשות והמאמצים החיוביים שהיא מוכנה להשקיע על מנת לנתץ את הסטריאוטיפים וליצור מציאות שיוויונית חדשה.

 

היום נעסוק באי - השיוויון המגדרי הקיים בשוק העבודה.

 

תופעת האי- השיוויון המגדרי הינה תופעה המאפיינת במידה זו או אחרת את כל מדינות העולם.

ב"מדד הפער המגדרי" לשנת 2007 ממוקמת ישראל במקום ה- 16 מתוך 30 המדינות החברות בארגון לשתוף פעולה כלכלי, ה- OECD ,אשר אליהן אנו רוצים להצטרף ולהדמות.

 

לאחרונה חל בעולם שינוי דרמטי בהתייחסות לאי - השיוויון המגדרי. הנושא שודרג. הוא פשוט עבר מגרש והפך להיות נושא מאקרו –כלכלי .

 

ההון האנושי הנשי מהווה את קטר הצמיחה הכלכלי.

 

בעקבות מחקרים שנערכו ע"י מוסדות ה-OECD , ובעקבות דו"ח מפורט אשר הוכן ע"י ה- OECD לאו"ם, נבחן ההון האנושי הנשי ותרומתו לצמיחה כלכלית ברת קיימא.

 

הדו"ח חל על מדינות ה-  OECD אך נאמר בו במפורש כי מסקנותיו חלות על כל מדינות העולם.

 

 

מאז שנת 1995 , נאמר במסמך, צמצום הפער בשיעורי התעסוקה בין נשים לגברים הוא הסיבה לרבע מהצמיחה הכלכלית שחלה במדינות אירופה.

 

אם שיעור תעסוקת הנשים ישווה לשיעור תעסוקת הגברים- הגידול בתוצר הלאומי הגולמי יהא משמעותי ביותר.

 

הקטר המניע את הצמיחה אובחן והוגדר ב-

  • העלאת שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה
  • העלאת רמת השכלתן
  • העלאת רמת שכרן והעלאת השכר במקצועות בהם הן מועסקות.

 

באפריל 2006 יצא האקונומיסט במאמר בו הוטבעה מטבע לשון "WOMENOMICS" – כלכלת נשים.

ובו נאמר-

הנשים כיום מהוות המנוע החזק ביותר של הצמיחה העולמית.

 

מחקר שנערך ע"י קווין דיילי, כלכלן בית ההשקעות גולדמן סאקס ניתח את השפעת העליה הצפויה בשיעור השתתפותן של הנשים, וחישב כי אם שיעור השתתפותן ושכרן של הנשים יהא זהה לזה של הגברים הרי התוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב יעלה ב- 9% במדינות ה- OECD  יעלה ב-  13%  וביפן  ב- 16%.

 

ואם אנו, עפ"י אותה שורת היגיון ועל פי אותם מדדים מחשבים את הפוטנציאל הגלום בצמצום הפער המגדרי בעולם העבודה בישראל אנו רואים כי שיוויון   מגדרי היה מביא לכך שהנשים והמשק היו נהנים מגידול של 12% בתוצר ומהכנסה נוספת של כ- 74 מיליארד בשנה.

 

זהו מחיר האי- השיוויון המגדרי אצלנו. זהו הפער שאנו צריכים לצמצם. זוהי הדרך בה ניתן להצמיח ולחזק את כלכלת ישראל ואת החברה הישראלית.

 

נושא האי- שיוויון המגדרי לא נתפש, כאמור, עד השנים האחרונות כנושא מאקרו כלכלי וכמחולל צמיחה.

 

האי -שיוויון נתפש כנושא "נשי" נושא "חברתי" נושא לארגוני נשים ולארגונים חברתיים, ולא כנושא המצריך מדיניות ממשלתית כלכלית מתוכננת ומוכוונת.

 

גם בסקר שערכנו עם חב' דיאלוג לקראת הכנס ניסינו לבדוק את התפישה ושאלנו-

 

האם האי -שיוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה הוא-

בעיה של הנשים? 11% מבין הגברים  ו- 5% מבין הנשים סבורים שכן.

 

האם הבעיה חברתית?-

68% מהגברים ו- 72% מהנשים סבורים שכן.

 

האם היא בעיה כלכלית? –

רק 16% מבין הגברים ו- 17% מבין הנשים סבורים כן.

 

כלומר: השינוי בתפישה שחל במדינות העולם עדיין לא הופנם אצלנו.  לא ע"י הציבור ולא ע"י מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל.

 

ומה המצב אצלנו?

לא אלאה אתכם בנתונים, אולם למרות העליה המשמעותית בשנים האחרונות בשיעור השתתפותן של הנשים בשוק העבודה, מכ- 30% בשנות ה- 70 לכ- 50% כיום. בזמן ששיעור השתתפותם של הגברים לא גדל אלא דווקא ירד במעט,

 

ולמרות היות הנשים כמחצית משוק העבודה אנו עדים לפערי שכר שבהם גברים משתכרים ב- 58% יותר מנשים .

 

הנתון המפליא הוא שלמרות שרמת השכלתן של הנשים עלתה וכיום הן 57% מבין מקבלי תואר ראשון ושני ולמעלה מ- 50% ממקבלי תואר שלישי.

פערי השכר מתקיימים בכל העיסוקים, בכל רמות ההשכלה ויתר על כן, ברמת ההשכלה הגבוהה ביותר פער השכר המגדרי הוא הגבוה ביותר.

 

גם במיקומן של הנשים בשוק העבודה קיימת היררכיה מגדרית וככל שעולים ברמת התפקיד פוחת מספר הנשים.

 

אם לא נקבל החלטה מפורשת לטפל בנושא, אם לא נעלה אותו לראש סדר היום הלאומי, סביר להניח שהנתונים והפערים ימשכו עוד 40 שנה.

 

אני פונה לבנק ישראל, לממשלת ישראל. קבעו יעד כמותי לצמצום האי-שיוויון המגדרי.

כפי שקבעתם יעד לאינפלציה, כפי שנקבע יעד לגרעון בתקציב  כך יש לקבוע יעד לצמצום האי-שיוויון המגדרי. בקביעת היעד יהא כדי להכתיב ולחייב נקיטת צעדים אשר יבטיחו צמיחה.

 

צמיחה שתנבע מצעדים לצמצום האי-שיוויון המגדרי תהא צמיחה אשר תתחלק באופן שיוויוני. היא תקיף את כלל האוכלוסיה. היא תחלחל למטה לזוגות הצעירים ולמשפחות החד הוריות כי היא תוכתב מצעדים לבניית תשתיות, שיבטיחו כי הצמיחה והכלכלה הישראלית יהיו ידידותיות למשפחה.

 

אני בטוחה כי הצעד הראשון יהיה, כפי שנאמר גם בדוח

ה-OECD  , נושא הטפול בילדים -חינוך חינם לגיל הרך לילדי אמהות עובדות ולומדות.

 

במשך שנים חזרנו ואמרנו כי כל עוד לא ניבנת במדינת ישראל תשתית אשר תקל על אמהות במילוי התפקיד הכפול של עבודה והורות לא נגיע לשיוויון בשוק העבודה.

 

תשתית זו צריכה בראש ובראשונה להבטיח מערכת מעונות יום איכותיים, לאמהות עובדות ולומדות בסבסוד מלא של המדינה והרשויות המקומיות, ומערכת צהרונים ויום לימודים ארוך עד גיל 8 - כפי שנעשה במדינות אירופה.

 

מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון ברמת הסבסוד של מעונות היום וקיים פוטנציאל של מאות אלפי אמהות אשר היו מצטרפות לשוק העבודה או מעלות את היקף משרתן מחלקית למלאה לולא נושא עלות המעונות.

 

האם גם היום, כשאנו רואים את פוטנציאל הצמיחה של 74 מיליארד שקלים, נחשוב כי ההוצאה של שני מיליארד ש"ח עבור הנהגת חינוך חינם לגיל הרך היא גבוהה מדי?

 

האם בכל מנוע צמיחה אחר לא היתה הממשלה משקיעה סכומים כאלה?

 

כאשר שאלנו בסקר לגבי עמדות הציבור בשאלה מה לדעתך יסייע יותר למשפחות צעירות עם ילדים קטנים  47% מהגברים ו- 56% מהנשים ענו – מעונות לגיל הרך ויום לימודים ארוך חינם.

 

רוב הציבור (71% - 62%) סבור שהממשלה היא זו שצריכה לטפל באי -שיוויון ורובם סבורים גם כי הסיבה  שהנושא אינו מטופל כמשימה לאומית הינה משום שהוא אינו נתפש כחשוב בעיני הממשלות.

 

 

האם התאמת עולם העבודה להורות- התאמה שמשמעה שבוע עבודה גמיש תוך מתן אפשרות לשעות גמישות והכרה בשעות העבודה מרובות אותן מבצעות אמהות לילדים קטנים מבלי לקבל תמורה אינה דבר שנדרש, רצוי ומצופה ע"י הצבור, גברים כנשים?

 

כן- בסקר שערכנו סבורים 51% מהגברים והנשים כי יום עבודה גמיש יסייע לנשים לצאת לעבודה ו- 43% מהגברים ו- 45% מהנשים סבורים שהכרה בעבודה מהבית תסייע.

 

ואמנם באמנה שנחתמה בשנה שעברה ע"י יו"ר ההסתדרות מר עופר עיני, מר שרגא ברוש יו"ר לשכת התאום, מר יאיר רוטלוי יו"ר ועדת העבודה, ואנוכי בשם נעמת, התחייבנו לפעול להתאמת עולם העבודה להורות.

 

התחייבנו לקדם הפעלת חינוך חינם לגיל הרך.

 

יחד הכרנו בצורך, יחד הצבענו על הפתרונות ועכשיו אנו חייבים לקרא לצלע השלישית במערכת יחסי העבודה- הממשלה- ויחד להביא לבניית תשתיות מתאימות לעידוד העסקתן של נשים לצמצום האי-שיוויון המגדרי.

 

בכנס זה אני מבקשת ומצפה כי נראה את השפעתו ההרסנית של אי השיוויון על המרקם החברתי.

 

כי נפנים שצמצום אי השיוויון הוא פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר של כלכלת ישראל.

 

וכי נקיטת צעדים לצמצומו זוהי הדרך להביא לצמיחה שתחלחל מטה לכל שכבות החברה.

 

 

 

אני מקווה כי בכנס זה נבין כולנו הנושא הוא מאקרו- כלכלי. הנושא אינו רק חברתי. הנושא אינו לנשים בלבד, אלא הוא מחייב החלטה מושכלת ואמיצה של כל השותפים בקביעת המדיניות הכלכלית - חברתית של מדינת ישראל ונקיטת צעדים. לשם כך אנחנו כולנו פה.

 

 

 

 

 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות