פרח
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר נשים בכוח העבודה בישראל

מחיר האי - שיוויון המגדרי
תמונת מצב של הפערים בשוק העבודה,
מבוא מתוך כנס " נשים- הכוח לצמוח", כנס תל אביב לנשים ולכלכלת ישראל
מירב פרץ, אחראית מחקר ומידע, נעמת
 
 

בואו נדמיין עולם אוטופי שבו מתקיים שוויון מגדרי מלא. עולם שבו מערך האפשרויות וההזדמנויות הפתוחות בפני נשים שווה לזה בפניו עומדים גברים. עולם שבו נשים לא תיתקלנה  במכשולים, בחומות, בתקרות זכוכית או בתקרות בטון, רק מעצם היותן נשים.  עולם שבו המגדר אינו מהווה פרמטר שמשפיע על סוג התפקידים שמוקצים לאנשים בבית, במשפחה, ובשוק העבודה. עולם בו התכנים התרבותיים והחברתיים המיוחסים למונחים "אימהות" ו"אבהות" לא יהיו שונים במהותם. עולם בו אין  הפלייה בשכר, בתנאים, ובקידום בעבודה, על בסיס מגדרי. עולם בו כניסתן של נשים לענף, לתחום, או לעיסוק מסוים אינה הופכת אותו אוטומטית לנחות יותר ולמתגמל פחות. עולם שבו הכללים והחוקים שמארגנים ומסדירים את חלוקת התפקידים בבית, את מבנה עולם העבודה, ואת יחסי הכוח בחברה, אינם "ממוגדרים".

 

בעולם כזה, צפויים להשתנות כל הפרמטרים הסטטיסטיים, אשר מצביעים כיום, באופן ברור וחד, על פערים מגדריים, לרעתן של הנשים. הסרת המכשולים, האילוצים, והמגבלות, הניצבים כיום בפני נשים, תביא לכך שבמדדים המרכזיים בשוק העבודה, למשל, יהיה מצבן של הנשים דומה לזה של הגברים.
 
 

 

תרגיל חישובי פשוט מדגים כי אילו שיעורי ההשתתפות של נשים בשוק  העבודה היו זהים לאלה בקרב גברים, המשמעות היתה שכ-277 אלף נשים נוספות היו מצטרפות לכח העבודה.  אם מעמדן של הנשים בשוק העבודה היה משתווה לזה של הגברים, כך ששיעורן של המועסקות חלקית ושל המובטלות היה מצטמצם (עד לרמה שבה מאופיינת תעסוקת גברים), כך שנשים לא היו מתרכזות בעיסוקים נחותים ובלתי-מתגמלים, וכך שלא היתה מתקיימת כל סוג של הפלייה, גלויה או סמויה, בין המינים, המשמעות היתה עלייה של כ-58% בשכר החודשי הממוצע של נשים (עד לרמה הזהה לזו בקרב גברים). שילוב מכלול תהליכים אלה היה מביא לכך שהנשים (והמשק) היו נהנים מתוספת הכנסה של כ-82 מיליארד ₪ בשנה, שהם כ-13% מהתוצר.

 

השאלה המתבקשת היא, כמובן, מי ייכנס לתוך ה"ואקום" שעלול להיווצר בעולם אוטופי שכזה? או במלים אחרות, אם נשים תשתווינה במעמדן התעסוקתי לגברים, מי יבצע את כל עבודות הטיפול במשפחה ובבית, שנשים עושות כיום, מבלי לזכות בהכרה וללא רישום בסטטיסטיקה הלאומית ?
 

תשובה לכך יכולה לבוא משני כיוונים אפשריים.  בראש ובראשונה, מדיניות ציבורית שתומכת באימהות עובדות, ובראשה חינוך חינם לגיל הרך ויום לימודים ארוך בבתי-הספר, יסייעו לנשים רבות להתקדם ולהשתלב בשוק העבודה, ויפחיתו מהן את האחריות הכמעט-בלעדית לגידול ולחנוך ילדיהן, בפרט בגיל הרך.  שנית, על מנת ששוויון מגדרי בשוק העבודה יתקיים, יש צורך לשנות גם את המבנים והתהליכים שמושרשים עמוק בתוך שוק העבודה, ואשר מבוססים על מודל "גברי" של עובד אידיאלי, ועל ההנחה כי לכל עובד אידיאלי יש מישהי בבית שמגדלת את ילדיו.  מדיניות תומכת הורות, למשל, צריכה לעודד אבות ואימהות כאחד לבלות זמן עם ילדיהם, ולאפשר לשניהם, עד כמה שניתן, עבודה מהבית.  עולם אוטופי, כבר אמרנו ?

מתוך הבנה כי נשים הן המשאב הבלתי מנוצל הגדול ביותר בחברה ובכלכלה של ימינו, שוויון מגדרי הוא לא רק מטרה נעלה בפני עצמה, אלא גם אמצעי למימוש הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של המשק.  בינתיים, פערים לרעתן של נשים  בשוק העבודה נושאים לא רק מחיר אישי, לרבבות נשים שחוות הפלייה מתמשכת על רקע מגדרי, אלא גם מחיר כלכלי וחברתי כבד, ואובדן פוטנציאל אנושי-נשי עצום.
 
 
 
 
 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות