פרח
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר על סדר היום עבודת נשים בישראל

 
עבודת נשים בישראל:
נתונים, מטרות ושינויים נדרשים
 
מתוך דברי עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמת,
בכנס אילת, פברואר 2007
 
 
שוק העבודה הישראלי היום מתאפיין בכך שאינו מעניק בטחון תעסוקתי לכלל העובדים, ובפרט לעובדות שהן אמהות. בשוק עבודה תחרותי ותובעני עד כה פוגענות,  הדורש מן העובדים התמסרות טוטאלית ושעות עבודה מרובות, כאשר על כל משרה שמתפנה יש קופצים רבים.

בשוק  עבודה כזה נשים מצויות בחשש תמידי מפני פיטורין בעת הריון ולאחר חופשת הלידה, וכאשר הן נתקלות באפליה מחמת מינן, בקבלה לעבודה, בשכר, בתנאים או בקידום, הן על פי רוב אינן מעיזות לתבוע את זכויותיהן. בבחינת המאפיינים והמגמות של עבודתן של נשים ניתן להצביע על עליה מתמדת בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה ועל עליה מתמדת במספר המועסקות. כמו כן ניכרת מגמה קלה של עליה בשיעור הנשים והאמהות בכלל המועסקים וירידה בשיעור האבטלה בקרבן.

 

יחד עם זאת, נשמרת המגמה המובהקת של עבודה חלקית בקרב הנשים, זאת בעוד שאחוז הגברים המועסקים במשרות חלקיות קטן בהרבה ואף נמצא במגמת ירידה. אמנם שיעור האמהות בכוח העבודה גבוה אך ככל שעולה גיל הילד הצעיר גדל אף יותר שיעור השתתפותן בכוח העבודה.

 

יחד עם זאת: נשים עדיין מרוכזות בעיסוקים "נשיים" כגון: סיעוד, הוראה, פקידות ושירותים. זאת בעוד שיעור הנשים המנהלות עומד על כרבע בלבד מכלל המנהלים. כך למשל, בהייטק הנשים מהוות רק  34.1% מכלל המועסקים בתחום. הנשים משכילות יותר ושיעורן גבוה בהרבה משיעור הגברים בקרב מקבלי תואר ראשון, שני ובמיוחד שלישי  ולמרות זאת: שכרן של נשים נמוך יותר, הן בממוצע הכללי במשק, והן בכל תחום בנפרד. כך לדוגמא, בהייטק פער השכר הממוצע הינו 22.6% לרעת הנשים.

בהיות שוק העבודה כה תובעני, נאלצים עובדים רבים לקחת עבודה הביתה ולהשלים את מטלותיהם בערב מן הבית. 20.4% מן השכירים לוקחים עבודה הביתה. נשים, יותר מגברים, משלבות בין המטלות הארגוניות למטלות הביתיות. 55% מן המביאים את העבודה הביתה הן נשים, לעומת 45% גברים. הורים לילדים, ובעיקר אמהות, הם עיקר הלוקחים עבודה הביתה (63%).

 

 

נשים הלוקחות עבודה הביתה מבצעות בממוצע 10 שעות עבודה בשבוע מן הבית, המהוות 25% מסך שעות העבודה שלהן. שעות העבודה מן הבית, אינן מוכרות לצרכי שכר (למעט הסכמים בודדים). אילו הכירה המדינה בשעות העבודה מן הבית הרי שכ- 65% מן העובדים שהם הורים, מתוך 31.000 עובדי השירות הציבורי, הלוקחים עבודה הביתה, היו נהנים מתוספת של 1,200 ₪ להכנסתם החודשית. כיום "מעניקים" עובדים אלו למדינה "מתנה" בסך של 290 מליון ₪ בעבור שעות עבודה מן הבית שאינן משולמות. מגמה נוספת בשוק העבודה הינה הקושי של נשים מעל  גיל 50 לשרוד בשוק העבודה, ובודאי להיכנס אליו. סיכום כל המגמות הללו מצביע על שוק עבודה שהופך יותר נשי ובמקביל גם פחות שוויוני. נראה כי בשוק עבודה זה המגמה של עבודה במשרות חלקיות בקרב נשים תגבר וכן יתרחבו פערי השכר.

 

 

מה צריך, ומה ניתן לעשות

יש להפסיק לראות בנושא הנשים בשוק העבודה עניין לארגוני נשים בלבד.
 
דווקא הפורום של ממשלה, מעסיקים וההסתדרות הוא המייצג את השותפות האידיאלית להתמודדות עם חוסר השוויון המגדרי בשוק העבודה. 
 

על פורום זה לקחת את האחריות ולהתמודד עם האתגר של צמצום הפער המגדרי כנושא חברתי כלכלי מן המעלה הראשונה. ככזה, הוא קובע את מראה דמותה של המדינה, משפיע על מימדי העוני, על חוסנו של המעמד הבינוני, על המדיניות החברתית ועל התוקף המוסרי של ישראל, כחברה המבקשת להיות צודקת ושוויונית.

 

במישור החקיקה

 

נעמת יזמה הצעת חוק "הקרן לעידוד העסקת נשים" אשר הונחה על שולחן הכנסת.

מטרתו של החוק לעודד מעסיקים באמצעות קרן שתקום ליד משרד רוה"מ ותעניק תמריצים למעסיקים אשר יעסיקו נשים, ישלבו ויקדמו אותן על פי קריטריונים שייקבעו ע"י המנהלה הציבורית של הקרן.

 

במישור הקיבוצי – אמנה ו/או הסכם קיבוצי כללי

 

יש ליזום אמנה הצהרתית ומחייבת בין המעסיקים להסתדרות אשר אלו עקרונותיה:

1.    הצהרה על מחויבות לפעול לצמצום הפערים בין נשים וגברים בשוק העבודה.

2.    מחויבות ליצירת מודעות, ולמתן כלים, בידי מקומות העבודה, להתאמת עולם העבודה להורות.

3.    העברת מסר של כבוד לצרכיהם של הורים עובדים ע"י קיום ישיבות בשעות העבודה הרגילות ו/או מתן הודעה 48 שעות מראש על קיומה של ישיבה בשעות מאוחרות וזאת כדי שהורים, ובעיקר אמהות לילדים קטנים, יוכלו להשתתף.

4.    יום המשפחה -  קביעת יום בו כל העובדים, ללא יוצא מן הכלל, מסיימים את עבודתם בשעה 15:30 כדי להתפנות למשפחותיהם ולתרבות הפנאי.

5.    הצהרה על פעולה למען הכרה בעבודת הורים מן הבית כעבודה בתשלום. בניית מנגנון למדידה, לבירור ולתמרוץ עובדים בגין עבודה מן הבית. סעיף זה יכול להוסיף לאמהות עובדות כ- 1,200₪.

6.     הצהרה על נכונות להשתתפות מלאה או חלקית בתשלום עבור מעונות יום, משפחתונים ומועדוניות לילדי העובדים כחלק מהסכמי השכר.התחייבות כל הצדדים שלא לבטל תוספות אלה לטובת סעיפים אחרים (דוגמת ביטול תוספת המעונות לאמהות בהסכם הקיבוצי במפעל טבע בכ"ס בתמורה לתוספת שכר לכלל העובדים).

 

במישור מקומות העבודה

 

1.    למנות עובד/ת לקידום נושא השוויון המגדרי.

2.    לערוך ניתוח מגדרי של כח האדם, של השכר ושל התקדמותן של נשים לעומת גברים.

3.    להקצות חלק מעלות השכר, במסגרת הסכמי השכר המפעליים לצורך צמצום הפערים.

4.    לאמץ תכנית להכשרה, העצמה וקידום נשים.

5.    אם יחוקק החוק שיזמה נעמת יזכו המעסיקים לתגמול כפול – הן בהשבחה ושימור פוטנציאל כח האדם והתפוקות והן בקבלת תמריץ כספי בעבור ההשקעה.

 

לסיכום:

 

למען כולנו כחברה, מוטל על כל אחד מזרועות המשק: הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים לקחת אחריות, ולפעול לצמצום, עד כדי ביטול הפערים המגדריים בשוק  העבודה.
 
 
 
תצלום: ישראל מלובני, כנס אילת, 2007
 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות