פרח
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
נשים ומיגדר על סדר היום נשים מדברות שלום

 
נשים מדברות שלום
             
דברי עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמת ו יו"ר מ.א.ן,
בכנס בינלאומי של נשים מנהיגות , 19.11.2007 
 
 
נשים מדברות שלום. נשים יודעות את כוחו. נשים משלמות את מחיר היעדרו. נשים מוכנות לעשות הכל למענו. נשים הוכיחו כי יש להן התבונה והצניעות לעשותו. הן הצליחו במקום שכל האחרים (הגברים) נכשלו.

כך בצפון אירלנד, כאשר קואליציית הנשים של צפון אירלנד התארגנה לכוח פוליטי שכלל נשים מכל קצות הקשת הפוליטית אשר איחדה אותן ההתנגדות הנחרצת לשימוש באלימות. הכוח הנשי הזה הצליח לסחוף את הציבור הרחב

והיה בין הגורמים המשמעותיים שהביאו לחתימת הסכם בלפאסט, בשנת  1998 ( הידוע בכינויו "הסכם יום שישי הטוב"), הסכם אשר שם קץ לסיכסוך דמים בן מאות שנים.
 

גם באיחוד מדינות אגן המאנו שבמערב אפריקה הצליחה קבוצת נשים חכמות, עקשניות ואמיצות אשר הקימו בשנת 2000 את marwopnet, "רשת השלום של נשות נהר מאנו", להושיב את מנהיגי מדינותיהן ליבריה, גיניאה וסיירה לאון אל שולחן המו"מ. נשות הארגון אף מילאו תפקיד בחתימה על הסכמי השלום ליישוב הסכסוך בליבריה ועל-כך זכו בפרס האומות המאוחדות לשנת 2003.

גם כאן, בישראל, פעלה קבוצה שבתחילת דרכה נתפסה כקבוצה שולית של נשים היסטריות ואנוכיות. היתה זו תנועת "4 אמהות" אשר באמת הוקמה ע"י ארבע אמהות לחיילים בלבנון, אשר מטרתן היתה לגרום ליציאת צה"ל מלבנון ולהפסיק את מרחץ הדמים חסר התוחלת שתבע קורבנות רבים משני הצדדים.

התנועה הלכה וצברה תאוצה עם הזמן וסחפה חלקים ניכרים בציבור הישראלי, נשים וגברים. עד אשר לבסוף החליט ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, להוציא את צה"ל מלבנון.

בשיחות עימו הודה ברק כי מחאת האימהות תרמה במידה רבה להחלטתו זו.

גם היום, במבט לאחור, נראה כי לשהות בלבנון לא היתה כל תרומה לקידום שלומם או בטחונם של מי מן הצדדים. אך תבונת האמהות היתה הראשונה להצביע על כך.

אחיותי, שותפינו הגברים עוד לא קצו במשחקי המלחמה, כך שלפנינו עוד עבודה רבה. המרחקים בעולמנו רווי היצרים, הדם והשנאה הולכים ומתקצרים, אך נדמה כי מרחק שנות אור מפריד בין העולם השבע לבין זה הרעב. הפערים בין עוני לעושר רק הולכים ומתרחבים, ובתוך זה מליוני נשים (וילדים) עדיין נמכרות כמטבע עובר לסוחר, נאנסות,נבזזות ונרצחות רק בשל השתייכותן הלאומית. מלחמות ואיומי מלחמה מתנוססים מעל ראשינו כל העת ובכל מקום.

אכן עבודה רבה לפנינו.
 
אני מעריכה שלכל אחת ואחת מכן חברותי היקרות, אחיותי, כל אחת בארצה, כל אחת מן המקום בו היא פועלת, בין במסגרת ארגון חוץ ממשלתי, בין מתוך הממשל, יש "היסטוריה נשית", (herstory ) שממנה היא שואבת את כוחה, את הדחף לפעול, את הצורך להביא את בשורת השינוי.
   
בכל האומות סובבים מעגלים נשיים בהיקפים ובקצב שונה, וכולם משפיעים על כולם. עם כל ההבדלים בין נשים באומות השונות, כולנו קשורות בחבל הטבור, תרתי משמע. זה המכנה המשותף שלנו, שמתחזק מאוד בימינו, כאשר כל העולם הוא כפר קטן ואינטרנטי, וזה גם מחייב אותנו לשלב את כל המעגלים.
       
שלנו, כדי לצמצם את הפטריארכליות, שמזינה את הגלובליזציה הכלכלית, את המלחמות ואת הרס הסביבה, ולהביא שלום ואיכות לעולמנו.
 
תצלומים: ישראל מלובני, כנס בינלאומי של נשים מנהיגות , 19.11.2007 
 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות