פרח
פרח
פרח
פרח
מעונות ובתי ספר נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
מעונות ובתי ספר הטור של יעל זכויותיו וכבודו של הילד

זכויותיו וכבודו של הילד

החברה בישראל וכמוה מערכת החינוך  עדות בשנים האחרונות לרמה הולכת וגדלה של אלימות בין ילדים לבין עצמם, בין ילדים ומבוגרים, ולצערי גם בין מבוגרים כלפי ילדיהם. אלימות היא הביטוי החיצוני לאי מתן כבוד ואף זלזול בו. מערכת החינוך היא בראש ובראשונה מוסד מחנך, האמור להשפיע על חייהם ועיצוב דמותם של הילדים. יעד זה איננו ניתן להגשמה אם איננו מלווה ביחס של כבוד לזולת ולשונה.

במהלך הטיפול היומיומי בילדים המתחנכים במעונות שלנו יש לנו בשיתוף ההורים את זכות הבכורה להשפיע על התפתחותם הריגשית, החברתית, הלשונית והשיכלית של הילדים המתחנכים במעון. השעות הרבות שהילד שוהה במעון והשלב ההתפתחותי המוקדם הם קריטיים לגבי המשך התפתחותו של הילד במסגרות חינוך בעתיד. "כאשר ילד פועל בסביבה שהיא קשובה, מתבוננת, תומכת, מקבלת, פעילה ומשתפת פעולה, יש לו תנאים להתפתח כילד פעיל, ערני, קשוב, מתבונן, סקרן, מקבל, משתף פעולה ויוצר קשרים  חברתיים. יתר על כן, מצבי הטיפול היומיומי הם מצבים רגישים בסדר היום שבהם הילדים פגיעים במיוחד. מצבים אלה מחייבים שמירה על זכויותיו וכבודו של הילד".[1]

מה פירוש הדבר לכבד תינוקות ופעוטות?[2]
 ראשית חשוב שנשתף את התינוק במחשבותינו ובכוונתנו ולהעניק לו תחושה שאנו צוות. תחושה זו עשויה להפוך לגישה שתלווה אותו כל חייו. כשממקדים את תשומת ליבו של התינוק טווח הריכוז שלו גדול.

בנוסף, מתן מרחב אישי לנו ולתינוק עוזר ביצירת בסיס לכבוד הדדי ביננו לבין התינוק, ובעתיד בין הילד הבוגר וסביבתו. המרחב שניצור יבוא לידי ביטוי כמרחב פיזי (מקום) וכמרחב פנימי (רצונות והעדפות). . חשוב שנכבד את התינוק כיחיד, כאדם ראוי ולא נתייחס אליו כאל בובה מתוקה, נבובה, שניתן לעשות עליה מניפולציות.

לכל תינוק  דרכים ייחודיות לתקשורת (בכי, קולות, מלים, תנועות, מחוות, הבעות פנים, תנוחות גוף) ניתן ללמד אותו את דרכי התקשורת הייחודיות שלנו. מחקרים וספרים רבים עוסקים במיפוי ואפיון דרכי התקשורת של תינוקות כדי להקל עלינו להבין אותם ולבנות מערכת פתוחה ומכבדת. ככל שנהיה כנים ביחס לתחושותינו ולא נתיימר לחוש מה שאיננו מרגישים התינוק ילמד להתנהג כך בעתיד. כדי שנוכל לכבד את הזולת אנו צריכים לבטוח בעצמנו. בניית ביטחון עצמי מתחילה בשלבים המוקדמים  וניתן לעשות זאת בפעולות יומיומיות – שינה, פרידה, אכילה, פתרון בעיות וכד'. במצבים אלה חשוב שנהיה נגישים, אם אפשר, כשהילד באמת זקוק לנו,  שנעזור לו לראות בעצמו פותר בעיות, ושלא נדחק  בילד לעשות דברים שאינו מסוגל להם בעצמו.

 ולסיכום: ציטוט מדבריו של יאנוש קורצאק:

"זכותו הראשונה והבלתי ניתנת לערעור של הילד היא להביע את מחשבותיו ולקחת חלק פעיל בשיקולינו ובפסיקותינו על אודותיו. כאשר נגדל לכדי כבוד ואמון, כאשר הילד עצמו ייתן אמון ויאמר מה זכותו – תהיינה פחות חידות ושגיאות." (יאנוש קורצאק).

 

 

[1]מתוך סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות – דו"ח ועדה מייעצת בראשותה של פרופ' רוזנטל (ינואר 2009).

 

[2] על –פי :עשרת העקרונות של פילוסופיית הכבוד לילד- מתוך "מדריך להורים ולאנשי מקצוע" בעריכת מגדה גרבר. תרגום: חוה כפרי

 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות