פרח
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס נשים בעבודה שכר שווה

שכר שווה לעובדת ולעובד  

אחת הבעיות המרכזיות בישראל היא הפליית נשים בשכר עבודה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו במרץ 2007 עולה כי קיים פער מגדרי בשכר לשעת עבודה לטובת גברים. גברים משתכרים בממוצע 17% יותר לכל שעת עבודה. המצב מחמיר כאשר מדובר בשכר לשעת עבודה של עובדים בעלי תארים אקדמאים. במקרה זה עולה הכנסת הגבר לשעת עבודה ב- 23% על הכנסת האישה.

כדי למנוע הפליה זו נחקק חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו- 1996.   החוק נחשב חוק קוגנטי, כלומר חוק שאסור להתנות על הוראותיו אסור למעביד לדרוש שתוותרי על זכותך לשכר שווה. החוק קובע כי עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. הוראה זו חלה גם לגבי כל גמול אחר, שנותן מעביד לעובד בקשר לעבודתו; (למשל: הוצאות רכב, שימוש בטלפון, שעות נוספות, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף). החוק קובע כי עבודות שוות הן עבודות בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות.
בית הדין רשאי, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים, כדי לבחון האם מדובר בעבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך.
 
עובדת שחשה מופלית לרעה רשאית, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק, לדרוש מידע בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצל המעביד, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים.
 
על פי החוק המעביד יכול לטעון שיש נסיבות שמצדיקות את ההפרש כמו תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה. טען המעביד שקיימות נסיבות המצדיקות הפרש בשכר, עליו נטל ההוכחה.
 
החוק בא להגן על נשים ולא לפגוע בהן, לכן הטבה הקשורה ללידה או הורות לא תחשב הפליה על פי חוק זה.
 
חשוב לדעת: ניתן לתבוע על הפרשי שכר בגין הפליית שכר רק לגבי התקופה של 24 חודשים שקדמו ליום הגשת התביעה.
 
נעמת, כארגון נשים יציג, רשאית להגיש תביעה או להצטרף לתביעה על הפליה לפי חוק זה. 
 
למרות החוק, מעט מאד נשים מעיזות להלחם על שוויון בשכר במקומות העבודה. עוד פחות מזה מוכנות לצאת למאבק בבתי המשפט. נעמת ייצגה עובדת שתבעה את רשת הומסנטר בגין הפליה בשכר וזכתה. למרות שבית המשפט הכיר בהפליה, הפיצוי הכספי היה נמוך יחסית (עב 300880/98 אורית גורן נ' הוםסנטר). לדעת נעמת על נשים להוסיף ולהיאבק ועל בתי הדין לעבודה להירתם למלחמה בהפליה ולפסוק פיצויים גבוהים במיוחד במקרה של הפרת זכות יסוד כה בסיסית כמו שוויון בשכר.
 
בתביעה אחרת (ס"ק 1005/01 עובדי חברת חשמל ואח' נ' חברת חשמל ואח') , בה הצטרפה נעמת לחברת החשמל וליועץ המשפטי לממשלה, כמשיבה ציבורית, מול ועד עובדי חברת החשמל, ניסו עובדיה הגברים של חברת החשמל להתלות בחוק שכר שווה על מנת לקבל הטבות הקשורות לפנסיה, שניתנו רק לנשים, נעמת התנגדה לביטול ההטבה וטענה כי מדובר בהטבה המבוססת על דפוסי העבודה המיוחדים של נשים, כגון אמהות, ועבודה במשרות בדרגים נמוכים, לא מתגמלים ושוחקים, שהקשו על צבירת זכויות כמו גברים. בנוסף טענה נעמת כי אין להפריד רכיב מסוים מהשכר הכולל ולבסס עליו את התביעה אלא יש להתייחס לכל השכר כולו, ובחברת החשמל עדין גברים משתכרים עשרות מונים יותר מגברים. בסופו של דבר בית הדין דחה את תביעת העובדים הגברים של חברת חשמל וקיבל את טענות המשיבות ונעמת ביניהן.
 
 

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות