פרח
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס נשים במשפחה משמורת ילדים

 
משמורת ילדים
 
 
על פי החוק בישראל שני הוריו של קטין הם האפוטרופסים הטבעיים שלו. משמעות הדבר היא כי לשני ההורים החובה והזכות לדאוג לקטין לחינוכו, שלומו, מגוריו, מזונותיו וכיוב'. גם לאחר פירוד או גירושין, שני ההורים ממשיכים להיות אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה אצל מי מתגוררים הילדים רוב הזמן. על פי החוק לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים כגון חינוך, בריאות וכיוב'. הורים, החיים בנפרד, יכולים להסכים מה יהיו סידורי חלוקת זמן השהות של כל אחד מהם עם הילדים, האם יהיה הורה אחד שאצלו יהיו הילדים מרבית הזמן ומה יהיו הסדרי הראיה של ההורה השני, שמכונה ההורה הלא משמורן. הסכם כזה חייב לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. האישור יינתן רק לאחר שבית המשפט/בית הדין השתכנע כי ההסכם עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים.כאשר אין הסכמה בין ההורים יוכרע עניין משמורת ילדים בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הסמכות בעניין משמורת ילדים נקבעת על פי הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונה . ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט/בית הדין הרבני, ולבקש שינוי משמורת מבן זוג אחד למשנהו או שינוי הסדרי ראיה. כל זאת משיקולים של טובת הילד. דוגמא לבקשה לשינוי הסדרי ראיה היא בקשת הגירה שבה מבקש ההורה המשמורן להגר עם הילד אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

הסדרי/סדרי ראיה
הסדרי ראיה הם פרקי הזמן בהם הילדים נמצאים עם ההורה, שאינו המשמורן העיקרי. הסדרי הראיה נקבעים בהסכמה בין ההורים או על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני .
על פי החוק כיום נחשבים הסדרי /סדרי הראיה כזכותו של ההורה הלא משמורן ולא חובתו. כתוצאה מכך, לעיתים מפר ההורה הלא משמורן את הסדרי הראיה, זאת תוך פגיעה בילד ובבן הזוג השני. 
 
מה היא חזקת הגיל הרך?
על פי החוק קיימת חזקה לפיה ילדים עד גיל 6 ישארו במשמורת אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.  
 
הנסיון של נעמת מלמד כי בלמעלה מ- 90% מהמקרים אין כלל ויכוח בין ההורים בשאלת ההורה המשמורן. בכל אותם מקרים קיימת הסכמה כי האם היא זו שתמשיך לדאוג לצרכי הילדים לאחר הפירוד.   חשוב לציין כי ההסכמה הזו קיימת גם ברוב מקרי הפרידה בהם הילדים הם בני למעלה מ-6.
 
האם לבטל את חזקת הגיל הרך?
כיום קיימים גורמים, כגון ארגוני גברים, המבקשים לבטל את חזקת הגיל הרך. נעמת מתנגדת לביטול החזקה, הן לאור העובדה, שגם לאחר השינוי, נשים תמשכנה להיות המטפל העיקרי הילדים, והן לאור המצב המשפטי המיוחד הקיים בישראל, לפיו חל על ענייני נישואין וגירושין הדין הדתי. כתוצאה מכך, נשים נתונות לסחיטה מצד בעליהן והן מוכנות לוותר על רכוש בתמורה לגט. לדעת נעמת ביטול החזקה יחשוף את אותן נשים לסחיטה נוספת שתגרום, בסופו של דבר, לעוני גדול יותר בקרב נשים וילדיהן.
 
אמנת האג – החזרת ילדים חטופים 
בשנת 1991 נחקק במדינת ישראל חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) החוק נועד לתת תוקף לאמנה בין לאומית להחזרתו של קטין למדינה ממנה הוצא שלא כדין, אמנה עליה חתומה גם מדינת ישראל. חוק אמנת האג קובע דרך מהירה להחזרת קטין למדינה ממנה הוצא שלא כדין, ללא הסכמה, כדי שבמדינה ממנה נלקח הקטין, ידונו בשאלת המשמורת. הרעיון המרכזי באמנה ובחוק שמאשרר אותה בישראל, הוא שטובת הקטין מחייבת החזרה מיידית שלו למדינה ממנה נלקח/נחטף. הכוונה העיקרית של האמנה והחוק להרתיע הורים מלבצע הגירה חד צדדית של ילדיהם והעברת מסר שההורה החוטף לא יוכל "לקבוע עובדות בשטח" ואז ליהנות מפרי המעשה האסור שעשה. על פי האמנה חובת ההחזרה של קטין מפורשת בהרחבה והחריגים לה בצמצום. האמנה והחוק שאישרר אותה מבוססים על הדדיות בין המדינות החתומות על האמנה ועל חובת עזרה ושיתוף פעולה הדדי בין הרשויות הרלוונטית של המדינות החברות.
 
 

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות