פרח
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס הסכמים ושירותים נוספים הסכמי ממון

                
הסכמי ממון
 
רכוש בני הזוג הוא פעמים רבות סלע המחלוקת העיקרי בין בני זוג מתגרשים, וחוסר ההסכמה בעניין הרכוש הוא לעיתים קרובות מה שמונע מבני זוג להגיע להסדר גירושין.
הנחת היסוד היא כי בדרך כלל רכוש אשר נצבר במהלך החיים המשותפים בין בני זוג הינו רכוש משותף, השייך לבני הזוג בחלקים שווים. ככלל, רכוש שהתקבל בירושה או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג טרם הנישואין,לא ייחשב רכוש משותף, אלא אם הוכח אחרת.
קיימים שני הסדרים משפטיים בשאלת הרכוש – האחד חל על זוגות אשר נישאו לפני ה – 1/1/74 ועל זוגות של ידועים בציבור. ואילו ההסדר השני, חל על זוגות שנישאו לאחר 1/1/74.
 
הלכת השיתוף בנכסים חלה על זוגות שנישאו לפני ה – 1/1/74 וכן על ידועים בציבור– זוהי הלכה שנוצרה על ידי פסיקת בתי המשפט ולא על ידי המחוקק והיא קובעת כי בכל נכס משותף לשני בני הזוג, כל אחד מבני הזוג הוא בעלים של מחצית מאותו רכוש. בכל רגע נתון, ללא קשר לגירושין, רשאי כל אחד מבני הזוג להגיש תביעה ולדרוש מחצית מכלל הרכוש שנצבר או מחצית מנכס מסוים. תביעה זו אינה מותנית כלל בגירושין.
 
הסדר איזון משאבים -  שמקורו ב חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, חל, על זוגות אשר נישאו לאחר ה – 1.1.74, על פי הסדר זה, לא רוכשים בני הזוג זכויות ובעלות בנכסים ספציפיים, אלא רוכשים זכות כספית לקבל מחצית משוויו של הרכוש אשר הצטבר במהלך החיים המשותפים.   זכות זו ניתנת למימוש רק במועד פקיעת הנישואין, עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, כלומר, כל עוד בני הזוג נשואים, אף אם מתנהלים הליכי גירושין ביניהם ולא נראה כי יש עתיד לנישואין, לא ניתן לממש זכות זו.
 
חשוב לציין כי הפסיקה הכירה גם בקיומה של אחריות משותפת של בני הזוג לגבי חובות משותפים, כאשר מוכח כי חובות אלה נוצרו לצורך רכישת הנכסים, ניהולם וקידום האינטרסים המשותפים של בני הזוג. הקביעה העובדתית מה מנכסי בני הזוג ייחשב רכוש משותף עשויה להשתנות ממקרה למקרה, על פי נסיבותיו ואולם, כאמור, בשני סוגי ההסדרים נקודת המוצא היא כי הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים הינו רכוש משותף וכך גם לגבי  רכוש שהוכח שהייתה כוונה לחלקו בין הצדדים.
 
כאשר בני הזוג מבקשים להתנות על ההסדרים הקבועים בחוק ובפסיקה הם יכולים לחתום על הסכם ממון. כאשר בני זוג מבקשים להוציא נכסים מסוימים ממצבור הרכוש המשותף, או להכניס נכסים מסוימים, שאינם בד"כ חלק מהרכוש המשותף, כמו דירה בבעלות אחד הצדדים מלפני הנישואין, או לחלק את הנכסים בחלקים שאינם שווים וכיוצב', הדרך היחידה העומדת בפניהם לעשות כן, הינה בדרך של עריכת הסכם ממון. 
 
כך למשל, כאשר בני זוג עומדים לרכוש דירה מכספו של אחד מהם בלבד, הם יכולים לחתום על הסכם הקובע כי אותו צד הינו בעלים של יותר מחמישים אחוז מהנכס.
הסכם הממון חייב להיות מאושר על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה או על ידי בית דין דתי.
הסכם ממון הנערך לפני נישואין או בעת עריכת הנישואין יכול רושם הנישואין לאמת אותו.
הסכם ממון שנערך לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון.
בכל מקרה של הסכם ממון, חייבת הרשות המאשרת לוודא, שבני הזוג עשו את ההסכם מרצונם החופשי ומתוך הבנת משמעותו ותוצאותיו.
 

נעמת ממליצה לכל זוג בין אם הוא נישא בנישואין אזרחיים או דתיים להסדיר את ענייניו מסגרת הסכם ממון. חשוב לציין כי במסגרת הסכם זה ניתן להסדיר גם עניינים משפטיים חשובים נוספים כגון:

מניעת סרבנות גט

לקבוע את הערכאה שתדון במחלוקות במקרה של סכסוך בין בני הזוג.

מועד חלוקת הרכוש.

 
 
 

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.


 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות