פרח
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות
פרח
פרח
פרח
יעוץ משפטי פלוס נשים במשפחה מזונות

 מזונות אישה 

 על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 אישה בישראל זכאית למזונות על פי הדין הדתי. כך למשל, אישה יהודיה זכאית לקבל מזונות מבעלה כל עוד בני הזוג נשואים, בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה במהלך חייהם המשותפים. סכום מזונות אישה אמור לכסות את כל צרכי האישה – כולל הוצאות בגין דיור ואחזקת הבית.    גובה המזונות נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה אם הוגשה תביעה לשם ראשונה או בית הדין הרבני אם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך בה את מזונות אישה לפני שהאישה הגישה תביעת מזונות אישה לבית המשפט לענייני משפחה; קביעת גובה המזונות תעשה, כאמור, על פי צרכי האישה, הכנסת הבעל מעבודה ומרכוש ועל פי פוטנציאל ההשתכרות של הבעל (פוטנציאל ההשתכרות נועד למנוע מצבים בהם הבעל מפסיק לעבוד לחלוטין או מצמצם את הקף עבודתו כדי להימנע מתשלום מזונות).

 אישה, שבית הדין קבע כי בגדה בבעלה או שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, תוכרז כאישה מורדת ותאבד את זכותה לקבלת מזונות אישה .  לעומת זאת במקרה בו הבעל עזב את הבית, האישה אינה מאבדת את זכותה לקבל מזונות רק בשל העובדה אינה חיה תחת קורת גג אחת עם בעלה.
 אישה עובדת המשתכרת די למחייתה ולכיסויי צרכיה – אינה זכאית לתשלום מזונות. אם משכורתה נמוכה ואינה מכסה את צרכיה, כפי שהורגלה בבית בעלה, היא תוכל לדרוש השלמת מזונות. ברוב המקרים לא ניתן לחייב אישה שאינה עובדת לצאת לעבודה והבעל יהיה חייב במזונותיה בדרך כלל עד סידור הגט או עד שניתן פסק דין המחייב את האישה להתגרש והיא סירבה לציית לו.
 
על פי  החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959  כאשר הבעל אינו משלם מזונות, ניתן בכפוף לתנאים שונים ועד תקרה, המשתנה מפעם לפעם, לקבל גימלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. 
 
 
מזונות אזרחיים
 
בשנים האחרונות התפתחה פסיקה בבית המשפט העליון, לפיה גם במקרים בהם בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים, או שהם ידועים בציבור ולא נישאו כלל, מצבים שעל פי ההלכה אינם יוצרים חובה לשלם מזונות, ניתן לחייב בתשלום מזונות.
 

חובת תשלום מזונות במקרה זה חלה לא רק על גברים, אלא מוטלת על כל אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג האחר בהתאם לצרכים והיכולת של כל אחד מהצדדים. מזונות אלה גם אינם נפסקים עם קבלת פסק דין של גירושין, אלא לעיתים יקבע בית המשפט כי בן הזוג ה"נחות כלכלית" ימשיך ויקבל  תשלום חודשי גם לאחר הגירושין, (או הפרידה, במקרה של ידועים בציבור), על מנת לסייע לו לשקם את עצמו ולמנוע ממנו מחסור.   ברוב המקרים פסיקת מזונות כזו תעשה לטובת האישה שהיא, בדרך כלל, בן הזוג שנותר נפסד כלכלית מהפרידה.

  
מזונות ילדים
על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 כל ילד זכאי למזונות מהוריו, גם אם אינם נשואים זה לזו. בשלב ראשון יבחן בית המשפט את הזכאות על פי הדין הדתי, אולם גם אם אדם אינו חייב במזונות על פי הדין הדתי שלו הוא יוחוייב במזונות על פי חוק המזונות.
 
על פי ההלכה, הדין הדתי העברי - הצרכים ההכרחיים שלילדים עד גיל 15 (מזון, ביגוד, חלק מחינוך, וחלק מהוצאות הדיור) מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית. צרכים שהם מעבר לצרכים הכרחיים, נחשבים צרכים מ"דין צדקה" שהאב ישלמם רק במידה וידו משגת. חובת התשלום בגין צרכים מדין צדקה יחולו מבחינה כספית הן על האב והן על האם, אלא אם האם אינה יכולה לשאת בהם. 
הפסיקה כיום נוטה לקבוע כי גובה התשלום בגין צרכים הכרחיים הינו בסך – 1200 ש"ח לילד בלבד ואילו לגבי הצרכים הנוספים - נקבע גובה המזונות על פי גובה הכנסות כל אחד מההורים.
 
בתקופת שירות החובה הצבאי, קבעה הפסיקה, (לא על פי הדין העברי),כי על האב להמשיך לשלם שליש מן המזונות שהיו משולמים עד אותו מועד.
 
על פי  החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959  כאשר ההורה, שחוייב בכך, בדרך כלל האב, אינו משלם מזונות, ניתן בכפוף לתנאים שונים ועד תקרה, המשתנה מפעם לפעם, לקבל גימלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. 
            
 

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 
אלקטרו קידום אתרים  |  ICS בניית אתרים © כל הזכויות שמורות לנעמת - מחלקת הסברה ודוברות